יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

קיצבאות לבתי מדרש פלורליסטיים במקום לחרדים

מאת רני יבין


שתי מחאות ציבוריות פרצו בשבוע האחרון במדינה. הראשונה מחאת הנכים והשנייה מחאת הסטודנטים. מחאת הנכים היתה בת יום אחד בלבד. ראש הממשלה בנימין נתניהו זימן אליו את נציגי הנכים שקבלו נגד משרדי הממשלה השונים על הפגיעה בזכויותיהם ובישר להם על הקמתה של ועדה בעניין. בשיח הישראלי לא נשמע אף לא קול אחד המצדיק את מדיניות הממשלה בעניינם.

ועדה הוקמה גם לאחר מחאת הסטודנטים, אלו יחד עם אוכלוסיות נוספות התקוממו נגד הכוונה להקצות מיליוני שקלים כהשלמת הכנסה עבור אברכים וסטודנטים שאינם עובדים והם בעלי שלושה ילדים ומעלה. המחאה הזו לא פסקה בעקבות ההכרזה על הקמתה של הוועדה. אולם בניגוד למחאת הנכים, כאן התייצבו חברי הכנסת החרדים ובראשם משה גפני והתגאו בהצעת החוק ואף הבהירו כי זהו נושא שעליו הם יפילו את הממשלה.

אפשר לראות זאת כחוצפה וסחטנות אולם זו נקודת מבט שטחית החוטאת לאמת ומסירה את האחריות מעלינו. דרישתם של החרדים מעוגנת בעולם של ערכים ואידיאולוגיה שאין לנו את הכלים להתמודד עמם. במשך עשרות שנים הזנחנו את עולם הטקסטים היהודיים והפקרנו אותו לטובת הציבור החרדי. להזנחת התנ"ך, המשנה, המדרשים, התלמודים וספרות עניפה הממשיכה עד היום יש מחיר כבד. ניסינו לעצב זהות יהודית אחרת, זהות חדשה, תוך התעלמות ומחיקת העבר. אל הוואקום הזה נכנסו החרדים ועיצבו זהות יהודית חדשה, מעוותת ומסולפת, זאת במסווה של יהדות אותנטית.

אבל המחיר האמיתי אותו אנחנו משלמים הוא מחיר הערכים. התנתקנו מעולם הערכים היהודי העשיר, החברתי והתרבותי. גם כאן החרדים נכנסו אל הוואקום וניכסו לעצמם את עולם הערכים יהודי. הערך של לימוד התורה הפך לערך עליון וכל ערך אחר הפך לשולי. הם מתעלמים מערכי היהדות המעודדים עבודה ויצרנות, ערכים המתחילים כבר בספר בראשית עם יציאת אדם הראשון מגן עדן ("בזעת אפך תאכל לחם"), ממשיכים בתנ"ך בספר תהילים ("יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך") ובמשנה במסכת אבות ("אהב את המלאכה ושנא את הרבנות") ושזורים לכל אורך הדורות. מנגד, הם הרימו על נס ערכים שוליים שלא היו קיימים ביהדות במשך אלפי שנים.

אין לזלזל בבלעדיות של החרדים על הטקסטים הללו. מהמקורות היהודיים הם שואבים עוצמות וכוחות המאפשרים להם חיים בתנאי עוני קשים, חיים נטולי השכלה ועבודה, חיים שאחוז העוזבים אותם הוא שולי.

בשערי ארגוני ההתחדשות היהודית הפועלים בכל רחבי הארץ אנו מוצאים מדי יום יהודים וישראלים המבקשים לצקת ערכים יהודיים למעשיהם, לאהבותיהם ולמלאכתם. בתי מדרש אקולוגיים פועלים לצד בתי מדרש למספרי סיפורים. הספקטרום הרחב של הנושאים הנלמדים - החל מזכויות אדם, דרך יחסי הורים-ילדים, ממעגל-השנה ועד ללימוד תורה  מאהבת הדעת - מבטא חיבור יהודי עמוק ואמיתי לאין סוף של נושאים הרלוונטיים למאה ה-21.

את מיליוני השקלים אותם מתכוונת המדינה להעביר לאברכים הלומדים יש להפנות לארגוני ההתחדשות היהודית. ארגונים אלה נאבקים מדי יום על הישרדותם הכלכלית ואינם יכולים להסתמך על תרומותיהם של פילנטרופים מעבר לים או על שכר הלימוד של תלמידיהם. המדינה ומוסדותיה הם אלו שצריכים לתחזק, לשמר ולפתח את ארגוני ההתחדשות היהודית. רק תמיכה ממשלתית קבועה ומסודרת המעוגנת בתקציב המדינה תצמיח כאן דור חדש של לומדים המביאים מתוך הלימוד מענה לכלל החברה בישראל,. תמיכה כזו חייבת להיות מופנית לארגוני התחדשות יהודית פלורליסטיים, כאלה הפותחים את שעריהם בפני כולם ללא הבדל מין, גזע ואף ללא הבדל של דת.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה